<h1>סמ"ק מצוריך סימן קנ"ז</h1>
<h2>דף לה.</h2>
שלא למחוק אחד משמות של הקב"ה כדכתיב [דברים י"ב] ואבדתם שמם וגו' וכתיב [שם] לא תעשון כן לה' אלקיכם אזהרה למוחק את השם. ומיירי שנכתב מדעת אבל נכתב שלא מדעת לא צ"ע בס"ג, ובפרק שבועות העדות [שבועות ל"ה] מפרש אותם שנמחקין ואותם שאינן נמחקין, ואם היו כתובים על ידות הכלים יגוז ויגנוז ואם היו כתובים בקלף כל היריעה טעונה גניזה כך פירש בה"גא). א)0צ"ע בס"ג על מה שרגילין לקולפו כשטועה הסופר לכתבו וגם בתוספות דערכין פרק קמא [דף ו'] גבי שם שלא קדש במקומו לא קדש, עכ"ל ס"ק. [אילו השמות שאין נמחקים, י"י, אלוה, אלהיך, אלהים, אלהינו, אלהיכם, אלהיו, אהיה, שדי, צבאות. ואילו שנמחקים, הגדול, הגבור, הנורא, האדיר, האמיץ, החזק, האמת, העזוז, חנון ורחום, ארך אפים, ורב חסד. הטפל לשם לי"י, בי"י ודכוותיה נמחקין אבל לאחריו כגון נון אלהינו כ"ף של אלהיכם ודכוותיה לדברי אחרים [שבועות ל"ה] אינו נמחק שכבר קדשו השם ואמר רב הונא [שם] הלכה כאחרים. תנו רבנן [שם] כתב י' מי"י א-ל מאלהים יה מיהוה הרי אילו נמחקין, אמר רבי יוסי צבאות כולן נמחקין לפי שלא נקרא צבאות אלא על שם ישראל שנאמר [שמות ז'] את צבאות בני ישראל ואמר שמואל הלכה כרבי יוסי, עכ"ל רב אלפס [שבועות פ"ד ס' ש"ב] [עיין במצוה לכתוב ס"ת (מצוה קנ"ב הגה"ה נ"ו)]. ואומרים שאין לכתוב שלום שלם בכתבים לפי שהוא שם כדאיתא פרק קמא דשבת [דף י'] ויקרא לו י"י שלום והטעם לפי שאין העולם חוששין לשמור אותם ומשליכים אותם, ואומרים שאסור לכתוב על גבי עוגה שנותנים לנערים לאכול משום פתיחת הלב משמות של הקב"ה אבל משמות של מלאכים מותר לכתוב. ואומר שאם רצה לכתוב אלהים וכתב אפילו אל' וכתוב על הקלף בזה אלהים הואיל ודעתו לכתבו במקום שם איסור למחקו כדאיתא פרק שבועות העדות [דף ל"ה] ש' שהוא משדי א' מאלהים אינם נמחקים ופירש לשם [במסכת] שבת [דף נ"ז] כתב שם משמעון נ"ח מנחור חייב לפי שהוא שם במקום אחר וגם בזה היה דעתו לכתוב שדי שלם או אלהים שלם ואזלינן בתר מעשיו אבל היה בדעתו לכתוב ש' במקום שדי או אל במקום אלהים מותר למוחקו, עכ"ל התשב"ץ [סימן תט"ז].
